fbpx
instagram facebook

פרוייקט התנ"ך חלק א, ב, ג, ד

הטקסט התנכי כלשונו. העיבוד  נעשה בקיצורים  ולעיתים  בשינוי רצף הקטעים   מהמקור כדי לתת פרספקטיבה שונה על הארוע.  כמו למשל "בראשית ברא"  ועשרת הדברות מסיימים  את חלק א.

הטקסט התנכי כלשונו. העיבוד  נעשה בקיצורים  ולעיתים  בשינוי רצף הקטעים   מהמקור כדי לתת פרספקטיבה שונה על הארוע.  כמו למשל "בראשית ברא"  ועשרת הדברות מסיימים  את חלק א.

 

עיקר הענין היה לגלות את התיאטרון כמופע שאינו נשען על סיפור, דמויות, וקונפליקט דרמתי,  אלא על השפה, השחקנים, וכך גם רשימת חוקים  או מספרי שנים  יכולים להיות חלק מהמופע.  הקהל שגדל על הטקסטים האלו, זוכר ולא זוכר כמו לעבור אלבום משפחתי  שמעיינים בו מחדש. הקהל מקיף את רצפת המופע  משלשה צדדים כשהשחקנים יושבים ביניהם.

 

חשוב לציין שכל השותפים  לפרוייקט וליצירתו הם אנשים חילוניים, הניגשים  אל התנ"ך כביוגרפיה היסטורית-תרבותית ואישית.

עוסק בהתהוות האדם ועולמו, כשבמרכזו בריאת האדם ,האישה והמשפחה. פסגת היחסים בין האל וברואיו באה לידי ביטוי בברית שכורת עם האדם לגבי המשך קיומו וקיום העולם כולו (אחרי המבול).

המשפחה הופכת לשבט .הברית בין האדם והאל מתמקדת בהבטחה על יצירת העם וקיומו בארץ המובטחת.-  המסע דרך המדבר , גיוס השבטים למלחמה כבוש הארץ  והארץ המובטחת .  הסיום לצלילי הטקסט "לך לך אל ארצך"  כצווי  בהווה מתמשך אל הארץ וממנה. בתנועה  לשני הכוונים ,קדימה ואחורה בו זמנית.

 

קרדיטים

 

עיבוד ובימוי: רינה ירושלמי.

מוסיקה: ישראל ברייט.

עיצוב חלל ותפאורה: דרור הרנזון.

תאורה: אבי יונה בואנו(במבי).

עיצוב סאונד: פרנקי ליוורט.

שחקנים (לפי א-ב): בורנשטיין רותי. בן אברהם ליאור. בן אזר נעם. גליקסמן עינת. געתון יעל. וולפה אייר. זיביל אסנת. חנון עמנואל. כהן אבי. קורס-חיימוביץ צהלה. שמואל מוייסי. שראל ערן.

אפשר לומר שכאן מתחיל סיפור על דמות אחת  וגורלה הטראגי. במובן זה מתחילה האפשרות ליצור תיאטרון עם התפתחות דרמטית.

 

העם מבקש להמליך מלך ארצי שיצא איתו למלחמה נגד הפלישתים. הנביא שמואל מנסה להזהירם משלטון מלוכה אך האל מצווה עליו  להמליך את שאול. שאול לא מקיים את  הציווי להשמיד את העמלק  ונעזב על ידי שמואל והאל. הנער דוד יוצא בשמו להילחם בגוליית הפלישתי  ומנצח. שאול בסופו של דבר נופל על חרבו ומת.  דוד מומלך תחתיו  על ידי הנביא שמואל .

מילה זו משמעותה  כפולה: רואה , או: הוא חרד.  גם כאן הפועל בזמן הווה מתמשך – עבר, הווה, עתיד.  הבנה זו נתנה את האפשרות לבנות מהלך של שיבה וגלות בו זמנית בטקסט ובאירועים. הנביא יחזקאל  בונה את המודל הראשון של תפאורה  בנית המקדש במלים – באין ספור מדידות של כל פרט במבנה. וכך יוצר מציאות ותקווה בתודעת העם של השיבה לארץ..  ומנגד קורות מלוכת דוד  ומשפחתו  והמלכים שבאו אחריו ברשימה אין סופית של  מי שעשה טוב בעיני האל ומי שעשה רע  וכך גרמו לגלות בבל  ולהרס המקדש.  תנועה דו כיוונית בזמן ובמרחב  של עבר ועתיד מתקיימים זה לצד זה על אותה במה. ומסתיים במלים "כמראה המראה אשר ראיתי" . התנועה  הדו כיוונית מזכירה את "לך לך לארצך"  והמנורה שביד כל אחד השחקנים  להמשיך לראות….

 

קרדיטים

 

עיבוד ובימוי: רינה ירושלמי.

עיצוב חלל ותפאורה: דרור הרנזון.

מוסיקה: ארכדי דוכין.

תאורה: אבי יונה בואנו (במבי).

עיצוב תלבושות: רננה מישורי-צימבליסטה.

עיצוב סאונד: משה שאשו.

עיצוב צפורים: יהודית גרינשפן.

הדרכת בוטו: יורי רן.

הדרכת תנועה: מרינה בלטוב.

הדרכת דיבור: נגה יתומי.

הדרכת שירה: שוש רייזמן.

שחקנים (לפי א-ב): בורנשטיין רותי. בן אברהם ליאור. בן אזר נעם. גליקסמן עינת. געתון יעל. דוד עדינה. חנון עמנואל. וולפה אייר/ מסילתי כרמית . כהן אבי. קורס-חיימוביץ צהלה. שמואל מוייסי. שראל ערן.