רקע
במקביל לעבודתו כשחקן באנסמבל עיתים חיפש סהר את שפתו התיאטרלית הייחודית והחל לעבוד עם וידאו במעגל סגור. הוא חזר ללימודי התיאטרון באוניברסיטת חיפה (שם סיים בהצטיינות יתרה Suma Cum Laude), ובהשראת ירושלמי נסע סהר לניו-יורק על מנת לחקור ולהתמקצע בתיאטרון בובות. שם השתתף בתכנית הבובות היוקרתית PuppetLab בתיאטרון St. Ann's Warehouse, ופיתח את שפתו היחודית שקיבלה את השם PuppetCinema – מופע המבוסס על שימוש במצלמה במעגל סגור, ומשלבת מבע קולנועי, צילום והנפשת בובות, תחת כללי ה'כאן ועכשיו' של התיאטרון.
איך זה עובד?
בהצגות בסגנון ה- PuppetCinema אין 'אחורי הקלעים'. הכל חשוף, גלוי ונוצר כאן ועכשיו. השידור החי מכניס לא רק נקודת מבט חדשה עבור הקהל שחיה ונושמת בתוך הבמה, אלא הופכת עצמה לפרפורמר נוסף, אשר זז, נושם, מפעיל, מאיר, בעל נוכחות פיזית לא מבוטלת כרכיב חדש במופע. ככזה, הכנסתו לפעולה נוגעת בשאלות של נראטיב, דרמטורגיה, תאורה, תפאורה, וביצוע.
שילובה של המצלמה במעגל סגור מייצר על אותה הבמה התרחשויות שונות בכמה מוקדים בו זמנית, והעלילה מתהווה מול עיני הקהל שנוכח בתהליך היצירה של כל פריים ובהכנות לקראת הצילום של כל לוקיישן. זוהי עבודת צוות מתוכננת היטב המושגת לאחר חזרות רבות ושואפת להרמוניה מושלמת של כל הנוכחים על הבמה: הצלמים, מפעילי הבובות, מפעילי התאורה והשחקנים. כך נוצרות שתי במות – מסך הקולנוע ובמת התיאטרון – התומכות אחת בשנייה ומרחיבות את היכולת להציג סיפור בדרך מעוררת השראה. המהלך הסיפורי מאחד בין המוקדים לכדי סינרגיה מושלמת, כך שבכל שלב מרכיב אחר במופע הופך להיות דומיננטי בהתאם להתקדמות העלילה.