רומאו ויוליה

במחזה זה בחרתי להכפיל את הגיבורים (4 זוגות) כדי להדגיש את הדמויות של רומיאו ויוליה כמהויות ולא כישויות פסיכולוגיות. אצל המאוהבים המרחק הפיזי אינו מציאות של זמן ומרחק . המחשבה מאחדת אותם באותה שניה.

שאר הדמויות חייבות ללכת , להגיע אל מחוז חפצם בעוד שהמאוהבים חיים במציאות שפוסחת על הזמן והמרחק הקיימים בין הרצון , המחשבה והמימוש.

הכפלת המאוהבים איפשרה לממש את החוויה הזו. יוליה 1 יוצאת אל המרפסת, יוליה 2 כבר מדברת עם רומיאו 2 . יוליה 3 מחכה לשובה של האומנת וכו.. ריצפת האולם משותפת לקהל ולשחקנים , הקהל יושב בצורת ר, רואה את האומנת הולכת את כל המסלול מסביבם עד הגיעה אל יוליה…סימולטניות ורב-כיווניות מאפשרים לנו להיכנס אל הסחרחורת של האוהבים….

כל אחד מזוגות האוהבים מביא אספקט שונה של הפגישות ומשחרר את הקהל מלנסות ולהזדהות עם השחקן כמייצג הדמות. אין לנו צורך לאמת עם עצמנו את התשובה איזה רומיאו או יוליה הם הם הדמות, התשובה לאמינות האהבה. . בצד אחד של הקהל מוצבת "במה" קטנה של תיאטרון עליה תשב יוליה 4 במסיכה (שחקן זכר) ולהזכיר לנו שפעם בתיאטרון היתה "במה" .עוד אלמנט לחלל ולזמן של המופע…

מהות החוויה היא בקומפוזיציה של חלל וזמן המנותקים מחווית הקיום שלנו.

מאת : וויליאם שיקספיר.

תרגום: רפאל אליעז.

עיבוד ובימוי: רינה ירושלמי.

עיצוב החלל והתפאורה משה שטרנפלד.

תלבושות : רקפת לוי.

תאורה: אבי-יונה בואנו (במבי).

עיבוד וניהול מוסיקלי: ישראל ברייט.

מסיכות: נלי עמר.

אביזרים: שלום שטוקהמר.

הדרכת תנועה: מרינה בלטוב.

עיצוב דבור: נגה יתומי.

שחקנים (לפי א-ב): בן אברהם ליאור. בן אזר נעם. בנטוויץ דוד. ברט פנינה. גלעדי יפעת. וולפה אייר. זיביל אסנת. ישצין נטע. כהן יצחק. כהן בועז. מלכא משה. פרדו עמיחי. צדקה גדי. צרנוביץ גיל. קורן דוד.